1אלא בדבר מועט נראה שכ"כ משום שכתב בסמוך אבל אם אמרה שנפרעה קודם המכר אינה נאמנת במיגו דאי בעיא מחלה השתא דהטעם הוא דאז צריכה לשלם ללוקח כל הדמים ואם מכרה קודם אינה משלמת אלא דבר מועט. גם יש נפקא מינה דאין דין אונאה בקנין זה:1כדפרישית לעיל בסימן ס"ו: ואפילו אם מת הבעל עיין מזה לעיל סימן צ"ו כ"פ:1צריכה לישבע שלא נפרעה רש"ל בביאורים שלו פירוש כשטוען הבעל אשתבע לי אבל פירוש אמ"ו ז"ל עיקר כ"פ פירוש הבית דין משביעין אותה אפילו לא טענו היורשים כלום ונראה דה"ה אם גירשה והבעל עדיין חי וטוען שפרעה אע"ג דאינו טוען שתשבע לי היא מכל מקום הבית דין טוענין לו מטעם שכתב הר"ן וכתבתיהו לשונו לעיל סימן צ"ו דשמא תודה היא היום או מחר לומר שנפרעה ותהא נאמנת במיגו דהיתה יכולה למחול ותהא שבועת שוא או שבועת חנם ר"ל שבועה שמשביעין הלקוחות או מקבלי מתנה שלא פקדתנו כ"פ בדבר ובכזה משביעין הבית דין כמו שנתבאר בח"מ סימן ע"ב גם לעיל סימן צ"ו דקדקתי כן מדכתב רבינו לשון ומשביעין לשון רבים ע"ש:1אם אמרה שנפרעה קודם המכר פירוש עתה אחר המכר אמרה שנפרעה קודם לכן:1אינה נאמנת ולא אמרינן תהיה נאמנת במיגו דאי בעי מחלה השתא דאין זה מיגו טוב דאי מחלה השתא היתה צריכה לשלם כל הדמים הכתובים בכתובה אבל אם נפרעת מקודם אינה חייבת לשלם אלא הדמים שקבלה מן המכר דהוי מקח טעות אשיר"י בסוף הכותב וב"י הביאו בסימן צ"ח ואפי' לדברי המפרשים דכל מוחל לשטר חוב אינו חייב לשלם כל דמי המכר מ"מ כ"ע לאו דינא גמירי והיא יראה למחול דסבורה שמא תתחייב לשלם כל דמי השטר אבל מה שאמרה שנפרעה קודם המכר דבר הידוע הוא כיון שמקח טעות היה הדמים חוזרין אשיר"י ועיין בח"מ סימן ס"ו:1המוכרת כתובתה בין לבעלה בין לאחרים לא הפסידה שום דבר מתנאי כתובה נלע"ד פשוט דאין לה מזונות אחר מיתת בעלה אף במוכרת וכמ"ש רבינו לעיל בהדיא בסימן צ"ג ז"ל מכרה או משכנה כתובתה כו' עד הפסידה מזונותיה וכ"כ הרמב"ם בהדיא בר"פ י"ח דאישות והוא מדברי ברייתא ר"פ אלמנה ניזונית והא דכתב רבינו כאן דלא הפסידה "שום דבר כו' אין מזונות בכלל זה דהא מעולם לא נתחייבו לה מזונות אלא עד שתגבה כתובתה והרי היא כבר גבתה אותה בשעת שמכרה כתובתה בחייו אלא שבחייו יש לה מזונות מדאורייתא מדכתיב שארה כסותה כו' משא"כ במוחלת דלא גבתה כלום ואדרבא עשתה לו טובה שוויתרה לו כתובתה וה"א דלכל הפחות ישאר לה מזונותיה וכדס"ד דרב חסדא לאמר משיב רעה תחת טובה לא ימוש רעה מתוך ביתו מה הוצרך רבינו לכתוב דבמוחלת ג"כ אין לה מזונות לאחרי מותו אליבא דכ"ע אבל במכירה פשיטא ליה ולא הוצרך לכותבו ועד"ר:1שום דבר מתנאי כתובה דזוזי אנסוה ומוכר בעין רעה מוכר ומסתמא לא מכרה תנאי כתובה משא"כ מיחלת דאחולי אחליה מדעתה ובעין יפה מוחלת ומש"ה הפסידה תנאי כתובה: ואני כתבתי למעלה בסימן צ"ג: לא קניין דמחילה א"צ קניין כמ"ש בח"מ סימן רמ"א כ"פ:1ולא עדים פירוש בזמן שהיא מודה דלא איברו סהדי אלא לשקרי ה"ה:1כשאר מוחלין והא דכתב בשם הרא"ש לעיל דמחילה טמירתא היא היינו משום שכבר הכריזו עליה הב"ד וא"כ היה להם לפרסם והיינו מרמה מ"ו. ולעד"נ דלא משום ריעותא דמחילה טמירתא פסק הרא"ש לעיל אלא משום המרמה וז"ש כי לא ידעו באותה מחילה טמירתא כי אילו שידעו הב"ד מאותה המחילה שנעשית בסוד ודאי לא היה מוכרין הב"ד אע"פ שנעשית המחילה בסוד כי דוקא במתנה טמירתא אמרו דלא מהני ולא במחילה אלא משום שעשו הדבר בסוד כדי לרמאות את הלוקח ולהפסידו מש"ה הפסידו זכות היתומים וק"ל:1שחוק והיתול פי' אם אומרת אמת שמחלתי אבל היה דרך שחוק והיתול ולא כוונתי למחילה או יורשים או לקוחות טוענין כן: וחזרו ומחלו מחול כמ"ש בח"מ סימן ס"ו כ"פ:1ואפי' אין להם כצ"ל וכן הוא באשיר"י ור"ל לבעל ואשתו שמתו אין להם שום ולד זולת זה ומיהו אין צריך למחוק גירסת הספרים ושפיר גרסינן "לו דמתחלה דיבר שבנה ימחול ליורשים של בעלה וע"ז קאמר דאפי' אין לו לבעל שום יורש זולת זה הבן שירש כתובת אמו הוא גם כן בן כל בעלה זה שמת והוא יורש הכתובה וגירסא זו "דלא נראה עיקר דלגירסא להם קשה מנ"מ שהוא יורש שלה דנקטה:1ונמצא הפרעון עליו פירוש פרעון הכתובה שהלוקח יתבע ממנו כתובת אמו שלקח ממנה והוא ימחול לאביו ויחזור וירש ממנו:1ויורש הכתובה ומכל מקום צריך לשלם מה שנתן הלוקח כדלקמן בטח"מ סימן ס"ו ואני כתבתי בפרק הכותב סימן ט"ו שאין היורש יכול למחול כה"ג מ"ו:1ודאי קבל לשון הגמרא נהי דאחריות דעלמא לא קביל עליה אחריות דידיה מי לא קיבל
